צומות ופעילות גופנית: איך מתאמנים לפני ואחרי יום כיפור ותשעה באב
צום של יממה משפיע על הגוף ועל האימונים. כך מתכוננים לצום, מתי כדאי להפחית עומס ואיך חוזרים לפעילות בבטחה אחריו.
יום כיפור ותשעה באב הם שני הצומות הארוכים בלוח השנה העברי, וכל אחד מהם נמשך יממה שלמה, ללא אוכל וללא שתייה. עבור מי שמתאמן באופן קבוע, הצום מעורר שאלות מעשיות: האם להתאמן ביום שלפני הצום, מה לאכול בסעודה המפסקת, איך להתמודד עם הצום עצמו ומתי ואיך לחזור לאימונים אחריו. תשעה באב, שחל בשיא הקיץ הישראלי, מוסיף לכך אתגר של חום.
בכתבה זו נציג המלצות כלליות שיעזרו למתאמנים לעבור את הצומות בצורה בטוחה ונוחה יותר. חשוב לזכור: מי שסובל ממצב רפואי, נוטל תרופות באופן קבוע, בהריון או מניקה, צריך להתייעץ עם רופא לגבי הצום עצמו, ובמקרה הצורך גם עם רב.
מה קורה בגוף בזמן צום ארוך
בשעות הראשונות של הצום הגוף משתמש במאגרי הסוכר שבכבד ובשרירים. בהמשך הוא עובר בהדרגה להסתמכות רבה יותר על שומן. אבל הבעיה העיקרית בצום של יממה אינה המחסור באוכל אלא המחסור בשתייה. הגוף ממשיך לאבד נוזלים דרך נשימה, הזעה ושתן, והתייבשות קלה מתחילה כבר אחרי שעות ספורות.
התייבשות גורמת לכאבי ראש, לסחרחורת, לעייפות ולירידה בריכוז. אצל מתאמנים שרגילים לשתות הרבה, ההבדל מורגש היטב. לכן כל ההכנה לצום מתמקדת בשני דברים: להיכנס אליו עם מאגרי נוזלים מלאים ולהימנע מאיבוד נוזלים מיותר בזמן הצום.
האימון ביום שלפני הצום
רוב אנשי המקצוע ממליצים להימנע מאימון עצים ביום שלפני הצום, ובוודאי בשעות שלפני הסעודה המפסקת. אימון קשה מרוקן את מאגרי הסוכר בשרירים ומאבד נוזלים רבים בזיעה, וכך נכנסים לצום כבר בגירעון. אם רוצים להתאמן, עדיף אימון קל ומתון בשעות הבוקר המוקדמות, ואחריו להקפיד על שתייה ואכילה מסודרות לאורך היום.
גם ביומיים שלפני הצום כדאי להקפיד על שתייה מרובה. הגוף לא יכול לאגור כמות עצומה של מים בבת אחת, ושתייה מאסיבית רק בסעודה המפסקת לא תעזור הרבה ואף תגרום להפרשה מוגברת. עדיף לשתות באופן קבוע לאורך היום שלפני הצום.
מה אוכלים בסעודה המפסקת
הסעודה המפסקת צריכה להיות מאוזנת ולא כבדה מדי. מומלץ לשלב:
- פחמימות מורכבות כמו אורז, פסטה, תפוחי אדמה או לחם מלא, שמשחררות אנרגיה לאט
- מקור חלבון מתון כמו עוף, דג או ביצים
- ירקות ופירות עשירים במים, כמו מלפפון, אבטיח וענבים
- מעט מלח, אבל בלי להגזים במאכלים מלוחים או חריפים שמגבירים צמא
כדאי להימנע מקפאין ממש בשעות שלפני הצום אצל מי שאינו רגיל, ומנגד, מי שרגיל לכמה כוסות קפה ביום צפוי לסבול מכאב ראש. הפחתה הדרגתית של צריכת הקפה בימים שלפני הצום יכולה להקל על כך.
במהלך הצום: לנוח ולהימנע ממאמץ
בזמן הצום עצמו, ההמלצה ברורה: לא להתאמן. מאמץ גופני ללא אפשרות לשתות מגביר מאוד את הסיכון להתייבשות, לסחרחורת ולעילפון. זה נכון במיוחד בתשעה באב, שחל בחום הקיץ. כדאי לשהות במקום מוצל וממוזג ככל האפשר, להימנע מהליכה ארוכה בשמש ולנוח.
אם מופיעים סימנים כמו סחרחורת חזקה, בלבול, דופק מהיר מאוד או עילפון, יש לפנות לעזרה רפואית. ההלכה מכירה במצבים של סכנה, ולמי שנמצא בסיכון רפואי יש דרכים מותרות להקל, בהתייעצות עם רב ועם רופא. אין להסתכן.
שבירת הצום ותחילת ההתאוששות
בסיום הצום, הדבר הראשון הוא לשתות, אבל בהדרגה. כוס מים או משקה מתוק מעט, ואחריו ארוחה קלה. שתייה של ליטרים בבת אחת עלולה לגרום לאי נוחות, וארוחה כבדה ושמנה מיד בסיום הצום עלולה להכביד על מערכת העיכול. ארוחה קלה עם פחמימות, חלבון ומעט מלח עוזרת לגוף לחזור לאיזון.
בשעות שאחרי הצום ממשיכים לשתות בהדרגה ולאכול ארוחות קטנות. רבים מוצאים שמרק, לחם, ביצים ופירות הם שבירת צום נוחה. מי שהתאמן ברצינות לפני הצום יכול לשלב בארוחה מקור חלבון שתומך בהתאוששות השרירים.
מתי חוזרים להתאמן
ההמלצה המקובלת היא לא לחזור לאימון קשה באותו ערב שבו נשבר הצום. הגוף צריך זמן כדי להשלים נוזלים ומאגרי אנרגיה. ביום שאחרי הצום אפשר לחזור לאימון קל או בינוני, ובימים שלאחר מכן לשוב בהדרגה לשגרה הרגילה. מי שמתכונן לתחרות כדאי שיתכנן את לוח האימונים כך שהשבוע של יום כיפור יהיה שבוע קל יותר.
את חשיבותה של המנוחה לא כדאי לראות כבזבוז. יום של מנוחה מוחלטת מאימונים פעם בכמה חודשים לא יפגע בכושר, ואולי אף יתרום להתאוששות. מתאמנים רבים מגלים שהם חוזרים לאימונים אחרי הצום עם רעננות מחודשת.
טיפים מעשיים לימי הצום עצמם
כמה הרגלים פשוטים יכולים להקל מאוד על הצום. ראשית, כדאי לישון היטב בלילה שלפני הצום, שכן עייפות מגבירה את תחושת הרעב ואת הקושי. שנית, מומלץ ללבוש בגדים נוחים ומאווררים, במיוחד בתשעה באב, ולהימנע מחשיפה לשמש בדרך לבית הכנסת ובחזרה ממנו. שלישית, כדאי להימנע מעמידה ממושכת ככל האפשר, ולשבת כשיש הזדמנות.
מתאמנים רבים נוטים לחשוב שהם חזקים מספיק כדי לעבור את הצום בלי שום הכנה, ולכן מתאמנים קשה ממש לפני הצום או שותים מעט. דווקא אצל מתאמנים, שהגוף שלהם רגיל לצריכת נוזלים גבוהה ולפעילות יומיומית, הצום עלול להרגיש קשה יותר בגלל השינוי החד בשגרה. הכנה מסודרת אינה סימן לחולשה אלא חלק מאורח חיים ספורטיבי ואחראי, שמקשיב לגוף.
לסיכום, צום של יממה אינו סיבה להפסיק את אורח החיים הפעיל, אבל הוא מחייב תכנון. הפחתת עומס לפני הצום, שתייה מספקת לאורך הימים שקדמו לו, סעודה מפסקת מאוזנת, מנוחה בזמן הצום וחזרה הדרגתית לאימונים יאפשרו לעבור את הצומות בבטחה ובנוחות. בכל ספק רפואי חשוב להתייעץ עם רופא.